"הבודהא אמר: 'נזירים, קיימת דרך יפיפייה לחיות חיים של תבונה וטוהר, דרך להתגבר על עצב וצער, דרך לשים קץ לפחד וחרדה, דרך שאם תלכו בה, תגיעו לנירוונה. דרך זו היא דרך ארבעת היסודות של המודעות." (מתוך הטקסט על ארבעת היסודות למודעות – satipannhanasutta, תורגם מאנגלית על-ידי מיכל כהן)
"ארבעת היסודות למודעות" מדברות על התמקדות פנימה (לתוך הגוף, התחושות, התודעה ומושאי התודעה) בזמן מדיטציה ובמהלך היום יום.
בזמן האחרון קשה לי להירדם, ובשל כך, קשה לי להתעורר בבוקר. ניסיתי לפתור בעיה זו עם שעון מעורר. אך גם עם שעון מעורר חוויתי בקושי להתעורר בבוקר (עם השעון המעורר). החלטתי להתבונן על מה שעובר עלי בבקרים, כדי לראות עם אני יכול לשפר את מצב ההתעוררות שלי.
ביום ראשון קמתי עם השעון, אך כוונתי אותו לזמן יותר מאוחר וחזרתי לישון, אחרי זה חזרתי על פעולה זו כמה פעמים, עד שהגעתי למצב שלא הספקתי לעשות דברים שתכננתי לעשות בבוקר, לפני שהייתי צריך לצאת מהבית.
ביום שני קמתי מיד עם צלצול השעון המעורר, אחרי התעסקות עם הטלפון, החלטתי לעשות מדיטציה כדי להתעורר. התיישבתי על הרצפה למרגלות המיטה עם רגליים אחת על השנייה בחצי לוטוס, עצמתי את עיניי והתמקדתי בנשימה. בזמן המדיטציה המחשבות נדדו לפעמים, למחשבות על המשך היום, המחשבות הטורדניות הפריעו למהלך המדיטציה. לאחר כל מחשבה חזרתי להתמקד בנשימה ובבטן העולה ויורדת. הייתי מודע לכך שהמדיטציה מפיגה מעלי את הערפול של העייפות ומעוררת אותי, חשתי בטוב, חשתי שאני עושה את הדבר הנכון והמתאים עבורי. הרגשה טובה זו ליוותה אותי במשך כל היום.
יום שלישי, למחרת, שוב, אחרי לילה עם שינה טרופה, התעוררתי עייף. היה לי קשה לקום מהמיטה עם צלצול השעון. ידעתי שעלי לטפל בבעיית השינה שלי, עלי לעשות משהו על מנת להתגבר על בעייתי, שאם לא כן, אחווה קושי דומה בבקרים. החלטתי לעשות מדיטציה גם לפני השינה. לקראת השינה התיישבתי בחצי לוטוס, כדי לעשות מדיטציה, כדי לנסות בכך להשפיע על ההשכמה של ביום שלמחרת. התמקדתי בנשימותיי, ובשרירי הרגליים שהתקשחו מהישיבה המשוכלת. הרגשתי אייך התודעה שלי מתפקסת, המחשבות מתרוקנות והעומס של היום עוזב את הגוף. השינה הייתה רגועה יותר והרגשתי טוב.
ביום רביעי אכן הצלחתי לקום מוקדם, עם צלצול השעון המעורר, והתיישבתי לעשות מדיטציה. כמו ביום שני, התיישבתי על הרצפה עם הרגליים בחצי לוטוס, הגב נתמך במיטה כדי להישאר זקוף, ובעיניים עצומות התמקדתי בנשימה. הרגשתי תחושה של קרקוע והתמקדות מחדש לאחר הערפול של השינה. הרגשתי את הקרקוע וצלילות המחשבה הזאת מלווה אותי במשך היום, מה שעזר לי בשיעור הנהיגה שהיה לי בצהריים. בדרך כלל אני חווה חוסר ריכוז בשעורי הנהיגה, קשה לי לפצל את הקשב והריכוז בזמן הנהיגה, הדבר משפיע על התקדמותי ועל עצמאותי בנהיגה, המורה מעיר לי רבות על כך בזמן השיעור. והנה, אחרי המדיטציה ושנת הלילה הרצופה, יכולתי להיות מרוכז ומפוקס.
בלילה שבין רביעי לחמישי לא עשיתי מדיטציה, ואכן, ביום חמישי קמתי עם תחושה של ערפול ובלבול, הכרחתי את עצמי לקום, עברתי מהשכיבה במיטה לישיבה ליד שולחן הכתיבה שעומד ממול למיטה, דבר שעזר לי לצאת מהתודעה של השינה ועזר לי להתעורר ביתר קלות. לא עשיתי מדיטציה.
באותו יום היה לי שיעור נהיגה, וראיתי את ההבדל בין הקושי שלי להתמקד ולשים לב לפרטים, באותו יום, לבין יכולת ההתמקדות הטובה שהייתה לי לאחר המדיטציה של היום הקודם.
ביום שישי שוב נרדמתי, באמתלה של חוסר זמן, לא עשיתי מדיטציה, איחרתי לאוטובוס, איחרתי לטיפול עם ג. הדבר גרם לי ללחץ ותחושה לא נעימה, הפעם גרמתי לאדם אחר לעיקוב. אני פוגע באדם אחר, לא רק בי. כמה חבל. האנרגיות שלי היו ירודות. לא הייתי במיטבי.
ביום שבת, לאחר שינה טובה, קמתי ועשיתי את מדיטציית הבוקר, הרגשתי רענן ומלא מרץ. לכן החלטתי לעשות אימון כושר, דבר אשר שיפר לי אף יותר את מצב הרוח הטוב שהיה לי לאחר המדיטציה. תחושה נעימה זו ליוותה אותי במשך היום ואפשרה לי לגשת ולסיים לכתוב עבודה זו בשמחה ובתחושה טובה.
במהלך תהליך החקירה התבוננתי בגוף ובתחושות העוברות עליו במהלך הקימה שלי בבוקר. התבוננתי על מה שעובר על הגוף, התחושות והתודעה שלי בזמן זה. המוסגים של "ארבעת היסודות למודעות" (satipannhanasutta) עזרו לי לדעת במה להתמקד ולמה לשים לב, במהלך ההתבוננות הפנימית של המדיטציה.
לאחר תהליך חקירה זה, ראיתי את ההשפעה הטובה שיש למדיטציה על תהליך ההתעוררות שלי ועל התפקוד שלי בהמשך היום – ראיתי שהמדיטציה עזרה לי להתמקד ולהתקרקע בבוקר, הפיגה את הערפול של השינה, ונתנה לי סיבה לקום בשעה קבועה בבוקר. ועם זאת, לא תמיד הצלחתי להתמיד ולעשותה בכל בוקר. כמה פעמים חזרתי לישון במקום לעשות את המדיטציה, לעיתים מעייפות ולעיתים בעקבות הקור שבחדרי בבוקר, ששימשו לי תרוץ להישאר במיטה עוד זמן נוסף. אני מעיד על עצמי שלמרות הידיעה שתהליך מסוים עושה לי טוב, ומשפר את איכות חיי, אני לא תמיד דבק בו. לוקח לי זמן להטמיע משהו חדש, אף על פי שההיגיון אומר לי כמה חשוב וחיוני הדבר.
ראיתי שהצורה שאני קם מהמיטה בבוקר, משפיעה על המשך היום שלי, על הערנות שלי, על היכולת שלי להתרכז בפעולות שונות במהלך היום. המדיטציה גם מקרקעת ומרעננת את המחשבות שלי לאחר השינה.
במהלך הלימודים הבחנתי בהשפעתה הטובה של המדיטציה על היום יום שלי, על הריכוז שלי בכיתה ועל איכות וכמות החומר הלימודי שאני קולט בשיעורים. כאשר התמדתי בתרגול של אותה צומת לב ל"ארבעת היסודות למודעות", הבחנתי שכאשר אני קשוב לגוף שלי ולמה שעובר עליו במהלך היום יום, אני יותר מודע וקשוב לסביבה.
בעקבות הלימודים התחלתי לעשות כמה פעולות בצורה מודעת ובהקשבה לגוף ולנפש, בין אם זה צחצוח שיניים בתשומת לב לעצם הפעולה. או הקשבה בשיעור או בשיחות עם אחרים. ראיתי שאם הזמן זה נעשה לי הרגל וכך גם אני קולט יותר חומר לימודי ומפנים יותר את הנעשה סביבי.
ראיתי גם שתהליך זה עוזר לי גם להרגיע את הגוף במצבים של חוסר שקט ואי נוחות. למשל, במהלך סדנה שהייתי בה בתחילת מרץ – שם הייתי מודע להשפעה של קפה על הגוף שלי, לאחר שלא שתיתי קפה במשך חודש שלם: זה הרגיש כאילו האנרגיה שלי מהדהדת לי בגוף, כמו מאיין רטט פנימי לא נעים בכל הגוף. בנוסף גם הרגשתי לחץ בראש. חיכיתי שהמנחה תוציא אותנו להפסקה, והתיישבתי על יד הקיר של הכיתה, וטיפלתי בעצמי בכך ששילבתי כמה טכניקות שונות – עצמתי עיניים וביצעתי "סריקת גוף" שבה עברתי עם התודעה שלי לאורך הגוף וציינתי לעצמי מה אני מרגיש והיכן. לאחר מכן השתמשתי בטכניקה שלמדתי בתטא הילינג, הורדתי אור מרפא ומרגיע וכוונתי אותו לאותם מקומות שציינתי לעצמי בסריקת הגוף. במקומות שזה לא עזר, עשיתי משהו שלמדתי בקורס קראניו-סקראל, שמתי שתי אצבעות על האיבר שבו שרציתי לטפל, יד פרוסה בצד המנוגד לו של אותו איבר והעברתי אנרגיה מהאצבעות ליד הפרוסה ולהפך, לאחר מכן פרסתי אצבעות לאורך הסטרנום עם יד אחת, ועם השנייה הצמדתי אצבעות לנקודה נוספת בכתף, הרגשתי איך העברת האנרגי ביין נקודות אילו (כפי שלמדתי לעשות בג'ין-שין-דו) משפיעה לטובה על הלב שלי, מרגיעה את קצב הפעימות שלו ומסב לי תחושה של רוגעה ונינוחות. כך עשיתי עד שהרגשתי את הגוף שלי מתכווץ, נרפה ונרגע (בעיקר בזמן סריקת הגוף). בזמן שנשאר לי התמקדתי בלחץ בראש ונשמתי אליו, עד שהוא נרגע גם כן. לאחר טיפול עצמי זה, הרגשתי את אותה ערנות אשר הייתי מרגיש תמיד לאחר שתיית קפה, אך בלי כל התחושות הלא נעימות שנלוו אליו מכודם.
במקרה זה ודומים לו, הבחנתי המדיטציה היא כלי מעולה ורב שימושי, אשר עזר לי בהתפתחות שלי כמטפל וכתלמיד גם יחד. מכיוון שראיתי שזו דרך טובה לטפל למצבים של חוסר ריכוז, עייפות ותחושות של יציאה מאיזון תחושתי, כמו חוסר שקט ואותו רעד, שתיארתי מקודם שהופיע לי כתגובה לקפה. ובנוסף זהו פתרון טבעי, אשר מגיע ממני ולא ממשהו / מישהו חיצוני, אני רואה שקל ונוח לי יותר לעשותו מאשר להיעזר בגורמים חיצוניים (כמו קפה, תה, שעון-מעורר וכו'). זה הוא גם כלי אשר משפיע עלי יותר טוב מאשר גורמים חיצוניים אילו. לאחר שחוויתי התנסויות כאילו ואחרות אני חש בנוח להדריך מטופלים לנהוג כך, וקל לי יותר לחשוב על איך להכווין את האחר בתהליך המדיטציה.
לסיכום, במהלך עבודה זו בפרט ובמהלך סמסטר זה בכלל, הרגשתי שהמדיטציה עזרה לי להתגבר אפילו במעט על מצבים לא נעימים פיזית, רגשית ותודעתית. כמו שינה לא טובה, ובעקבותיה קימה באיחור לזמן שרציתי, או להתמודד עם תחושות פיזיות שצצו לאחר שתיית קפה.
הלימוד בכיתה על " ארבעת היסודות למודעות" (satipannhanasutta) עזר וכיוון אותי, לדעת מה לעשות עם תחושות שעולות לי בזמן מדיטציה, דבר שיצר בי תחושת סיפוק והנאה מרובה בזמן ולאחר התרגול.
ביבליוגרפיה
• הטקסט על ארבעת היסודות למודעות – satipannhanasutta, שתורגם מאנגלית על-ידי מיכל כהן
• שיעורי "קשיבות במערכות יחסים בראיה בודהיסטית" של קאלימה יסמין שרביט, במכללת רידמן תל-אביב