האמת הראשונה שמדבר עליה הבודהה היא ה"סבל", הוא אומר ש"חמשת מצרפי האחיזה" הם סבל. הוא מפרט ומוסיף שהדברים הבאים הם סבל:
להיוולד
להזדקן
לחלות
למות
עצב ומרירות, כאב, מועקה וייאוש
להיות במגע עם השנוא
להיות מופרד מהאהוב
לא לקבל מה שרוצים
האמת השניה שהוא מדבר עליה היא מקור הסבל. הוא מסביר שסבל הוא "הכמיהה המובילה ללידה מחדש" שהוא אומר שהיא מלווה בתענוג ותאווה, ושהיא "מוצאת הנאה פעם פה פעם שם":
כמיהה למאוויים חושיים
כמיהה להיות
כמיהה לא להיות
באמת השלישית הוא מסביר שקץ הסבל הוא העלמות מוחלטת וחידלון של אותה כמיהה המוזכרת לע"ל:
עזיבה ונטישה שלה
שחרור ממנה
ניתוק ממנה
הוא מסביר באמת הרביעית שהדרך מובילה לאותו "קץ לסבל" היא "הדרך הנאצלת בעלת שמונה האיברים":
הבנה נכונה
כוונה נכונה
דיבור נכון
עשייה נכונה
אורח חיים נכון
מאמץ נכון
מודעות נכונה
ריכוז נכון